צום תשעה באב

תשעה באב תשפד:

הרמב"ם (פ"א הלכות תרומות) כותב שהקובע את גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות התלויות בארץ כשביעית ומעשרות, אלו הגבולות שהיו בקדושה שניה.

כלומר מה שנחשב ארץ ישראל בזמן שעזרא עלה לארץ ישראל נחשב עד היום ארץ ישראל.

ואילו מה שהיה בקדושה ראשונה פקע.

כלומר גבולות ארץ ישראל כפי מה שהיה בזמן יהושע בן נון, לא קובעים לימינו.

ואילו הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ו הי"ד הט"ז) כותב שלגבי קדושת מקום המקדש קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא.

כלומר הקדושה שחלה בזמן בניית שלמה את בית המקדש נשארה עד ימינו והיא לנצח.

לגבי ההבדל בין הקדושות, אומר הרמב"ם שקדושת מקום המקדש היא של השראת שכינה והיא לא מתפוגגת.

ואילו קדושה ראשונה של ארץ ישראל נוצרה בעקבות כיבוש יהושע את ארץ ישראל והכיבוש כבר פקע. וקדושה שניה שקידש עזרא הואיל וחלה על ידי חזקה, נשארה עד ימינו.

שואל הכסף משנה על הרמב"ם מה ההבדל בין כיבוש לחזקה ועוד מי אמר שבזמן יהושע לא היתה חזקה בנוסף לכיבוש?

מתרץ התוספות יום טוב על המשנה בעדויות (פ"ח מ"ו) שקדושה ראשונה התחילה ונגמרה בהוראה של נביא ואילו קדושה שניה התחילה בהוראה של נביא ולא הסתיימה. פשוט הוציאו אותנו לגלות. נביאים לא אמרו לנו ללכת. לכן הקדושה נשארה.

את אותו רעיון אומר החתם סופר (בדרשות בפרשת עקב) קנין בחפצים או בעלי חיים עושים בפעולה באובייקט ואילו כשמדובר בלקיחת בני אדם הכוונה בדברים. מדברים אל האדם וכך הוא בא.

בני אדם גם אם עברו מקום, נשארו בליבם שייכים למקום אליו מרגישים שייכות. לא יעזור לקחת אדם בניגוד לרצונו.

לכן, אומר החתם סופר, גם אחרי החורבן אנחנו שייכים לארץ ישראל, לירושלים ולמקום המקדש.

הלב שלנו מחובר לבית המקדש. לשם אנחנו שייכים.

החורבן עליו אנו בוכים בתשעה באב הוא לא על דבר שהיה ואיננו. הוא על חיים שלמים שקיימים גם היום בגניזה ואנחנו חסרים אותם. מחכים להופעתם.

אומר המשך חכמה (בקול קורא שפרסם להתרמה לקרן היסוד) שיש כלל שאומר שנתינתו כנטילתו. וכשם שיצאנו לגלות ונחרב בית שני ללא הוראת נביא, כך ייבנה ולא צריך לחכות להוראת נביא.

במהרה בימינו אמן!

עד שיכספו תכלית הכוסף!

ידידיה מרדכי מייטליס