פרשת קרח
7/5/20241 דקה לקרוא
בס"ד פרשת קרח תשפד
"היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד"
לציצית 2 צבעים לבן וכחול
הפתיל הכחול מסמל את הקודש - כיסא הכבוד.
הפתיל הלבן מסמל את החול - טהרה.
בפרשה מסופר שקרח שאל את משה רבנו ע"ה, האם טלית שכולה תכלת צריכה פתיל תכלת ובמילים אחרות קרח שואל את משה רבנו, האם הקודש יכול להיפגש עם החול? הרי כל הטלית מתכלת
עונה לו משה רבנו, כן, הבירור שלנו כאומה וכפרט היא לחבר בין החול אל הקודש, להעלות את כל פועלינו אל הקודש ע"י מחשבה דיבור ומעשה.
שוב שואל קרח את משה רבנו, ומה לגבי בית שמלא בספרי תורה, האם צריך לקבוע בו מזוזה? כלומר, שואל קרח, האם הקודש יכול להופיע באומה שהרי המזוזה מחוץ לבית וכתוב בה פרשת ציצית
עונה לו משה רבנו ע"ה בוודאי שכן, אתה (קרח) פיקח ומה ראית לשטות זאת?! אתה טוען שכל העדה כולם קדושים ומאידך מכנס רק ראשי סנדראות, גם המון העם הם חלק מעם ישראל, ועוד, אתה (קרח) מבקש גדולה אך רוצה אותה רק לעצמך, אבל התורה ניתנה בהקהל לכלל עם ישראל.
במשנה במסכת ברכות פרק א משנה ב כתוב:
"מאימתי קורין את שמע בשחרית, משיכיר בין בין תכלת ללבן" וכו'
הרב מברטנורא מסביר: "משיכיר" בין חוטי תכלת לחוטי לבן שבציצית.
יכולת ההבדלה היא ההכרה שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית היה חושך ועכשיו אור, הייתה גלות ועכשיו גאולה.
רש"י כותב שעינו של קרח הטעתו, כלומר קרח מדד את הקדושה על פי המעשים ולא על פי הטוב העצמי, הסגולי של עם ישראל, של נשמת ישראל..
לצערו הוא לא הצליח להבדיל בין הקודש לחול, יותר נכון הוא לא הצליח להכיר את הקודש שמופיע בחול וכן להיפך, את החול שמופיע בקודש.
בהמשך המשנה בברכות פרק ב משנה ב כתוב:
"למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ עול תורה ומצוות"
נק' הפתיחה היא קבלת עול מלכות שמים - אמונה!
הדרך לאמונה היא ע"י הציצית
ששם כתוב "וראיתם אותו וזכרתם"
הראיה מביאה לידי זכירה.
(מי שמעונין להעמיק, יעיין בדברי רבנו בליקוטי מוהר"ן קמא תורה ז')
שבת שלום ומבורך!
כותב : עומרי ארזואן
