פרשת כי תצא

פרשת כי תצא תשפד:

במלחמת עמלק יש לימוד חשוב מאוד איך מנצחים במלחמה.

כתוב שכאשר משה הרים ידיו למעלה היו מתגברים וכתוב "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב".

בשביל להלחם יש את הפעילות עם החרב שכרוכה באימונים וכניסה למקום הסכנה מתוך התמסרות.

אבל יש את העבודה הרוחנית שתספק הצדקה מוסרית למלחמה וסיעתא דשמיא שהפעילות האנושית תישא פירות.

דוגמא לעבודה הרוחנית אפשר למצוא בעוד פסוק בפרשה.

"ויתד תהיה לך על אזנך".

הפסוקים מדברים על הלכה שצריך לדאוג שבמחנה יהיה נקיון שיאפשר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל. שתהיה היתכנות של קדושה במחנה.

חז"ל (כתובות ה) דורשים את הפסוקים לעוד לימוד.

למה נבראו אצבעות כיתדות כדי שאדם יוכל לסגור את אזנו ולא ישמע לשון הרע.

אומר המהרש"א שבמלחמה אין עבודה רוחנית עם האצבעות (הוא דורש את הפסוקים ואת מאמרי חז"ל הנוספים שם) כי הקב"ה נלחם עבור ישראל. אבל צורת האצבעות כיתדות, זו העבודה הרוחנית במלחמה.

דומה למאמר חז"ל שבימי אחאב יצאו למלחמה וניצחו כי לא היתה ביניהם דלטוריא.

לפני שנים היו בחורים מהישיבה שבאו למי שהיום האלוף דוד זיני וביקשו ממנו הכוונה לקראת הגיוס ושאלו מה נכון ללמוד לפני הגיוס.

דוד זיני ענה להם שבצבא הכל מסודר. יש נהלים. יש רבנות צבאית. ואם נתקלים בשאלה, תמיד יש למי לפנות.

אבל יש דבר אחד שכל אחד צריך לדעת במיידי איך לנהוג.

לשון הרע.

מצד אחד צריך להיות עם כל החברים וליצור מארג אחדותי שפועל כמקשה אחת. ומאידך מי ששומע לשון הרע, גם אם לא התכוון לקבל, נותן יד לפושעים (חפץ חיים הלכות לשון הרע, כלל ו).

נראה שלא לחינם הקב"ה ברא את האדם עם אוזניים פתוחות וצריך לעשות מעשה כדי להימנע מלשמוע.

לשון הרע איננו התנתקות מהחברה.

ניצחון במלחמה איננו בעבודה רוחנית שמתנתקת מהציבור.

הניצחון הוא באחדות של הציבור. ולכן דיבורים שמייצרים אחדות נדבר ונשמע, ודיבורים שפוגעים באחדות, נמנע מהם.

יהיו הדברים לרפואת אבי מורי הרב ישעיהו בן שושנה רייזל בתוך שאר חולי ישראל.

שבת שלום!

ידידיה מרדכי מייטליס