פרשת כי תבוא

פרשת כי תבוא תשפד:

את פרשת הבאת הביכורים לומד האור החיים כפשטה, להביא את הפרי הראשון משבעת המינים אל הכהן.

אבל הוא רומז לנו שיש כאן הצצה לעולם העליון, הנשמה שעולה לפני בית דין של מעלה.

והאור החיים הקדוש מלמד אותנו שאדם צריך להביא לעולם העליון את כל מעשיו הטובים, אבל צריך טנא.

'טנא' בגימטריא שישים. שישים מסכתות הש"ס.

לא מספיק שאדם יעשה מעשים טובים. כי צריך שהמעשים הטובים יהיו מתוך הדרכת חז"ל.

אנחנו לא עושים מעשים טובים מתוך מחשבה אנושית שאלו מעשים טובים. כל המשקל של מעשינו הוא מתוך תורה ומוסרי התורה מדור לדור.

גם הברטנורא כותב שדברי המוסר שבמסכת אבות, הם מסיני. כי כל מעשינו הם מתוך סיני.

לפרשת מקרא ביכורים, קורא הרמב"ם (הלכות ביכורים פ"ג ה"י) "וידוי". וכך גם בתרגום יונתן ועוד מפרשי התורה.

אנחנו רגילים לקרוא "וידוי" לדיבורים של 'הלקאה עצמית'.

אדם שמדבר על דברים לא טובים שחשב, אמר או עשה.

ואילו בהבאת ביכורים (וגם בוידוי מעשר שני) אדם לא אומר דברים לא טובים וקוראים לזה "וידוי".

צריך להעמיק ולהבין שוידוי הוא מלשון הודאה באמת.

אדם שעומד לפני השם ואומר "אני חטאתי", הוא אומר יש את האני האמיתי שלי שהוא טהור ונקי, ואני לוקח אחריות על מעשיי ורוצה להתנער מהדברים הלא טובים שעשיתי.

יש בי אמת גדולה יותר מהמעשים הלא ת היא שאני שייך לקודש - "עשיתי ככל אשר ציויתני".

אל תסתכל על הערך של הפרי הקטן שהבאתי, כי הערך שלו לא נמדד במה שרואים. הערך של הפרי הוא שאני עומד לפני השם "וענית ואמרת לפני השם".

לכן האור החיים הקדוש אומר, אל תסתכל על הערך של המעשים מצד מה שאני עשיתי אותם. הערך הוא שאני ממשיך את סיני. הכל מכח שישים מסכתות.

יהיו הדברים לרפואת אבי מורי הרב ישעיהו בן שושנה רייזל בתוך שאר חולי ישראל

שבת שלום!